כל אדם אוהב לקבל הטבות מס וזה בסדר, אבל ישנן הטבות אליהם כל אחד היה מוותר.
אלה הן הטבות מס עבור קרובי משפחחה נטולי יכולת. יחד עם זאת, טיפול באנשים בעלי צרכים מיוחדים לא פשוט ויקר ולכן חשוב לדעת אלו זכויות מגיעות למשפחות שנאלצות להתמודד מדי יום עם נטל נפשי וכלכלי הזה.
סעיף 44 לפקודת מס הכנסה מגדיר כנטול יכולת אדם אשר: משותק לחלוטין, מרותק למיטה בתמידות, עיוור או בלתי שפוי בעתו או מפגר.
הסעיף קובע כי אדם אשר לו או לבן/בת זוגו יש הורה או ילד המאושפ…
בשיעור 35% מהסכום ששילם עבור אחזקת קרוב המשפחה במוסד ובתנאי כי גובה התשלום עולה על 12.5% מסך ההכנסה החייב במס (ברוטו) של המבקש.
דוגמה:
אדם בעל הכנסה של 120,000 ש"ח ברוטו לשנה משלם לבית אבות סיודי 30,000 ש"ח לשנה בגין אחזקת אביו הקשיש. זהו נטל כלכלי כבד המהווה 25% מהכנסתו. בנוסף מהכנסה זו משלם האדם מס הכנסה שנתי בסך של 9,216 ש"ח בשנה.                                        אדם כזה זכאי לזיכוי ממס בסך של 5,250 ש"ח שזהו סכום של 35% על התשלום העולה על 12.5% מהכנסתו החייבת.
את ההטבה ניתן להעביר בין בני הזוג בהתאם לחבות המס שלהם. לדוגמה: זוג עם שלושה ילדים מעל גיל 3, הכנסת שנתית של בעל 150,000 ושל האישה 175,000 ₪ ברוטו. על פניו הכנסת האישה יותר גבוה אך חבות המס שלה בהתחשב בנקודות זיכוי על שלושת הילדים 12,372 ש"ח לשנה ואילו הבעל על הכנסתו משלם מס שנתי של 15,516 ש"ח. אם נקח גובה תשלום שנתי כמו בדוגמה קודמת, 30,000 ש"ח לשנה, במקרה של האישה התשלום למוסד מהווה 17,14% מהכנסתה החייבת ואילו אצל בעל 20% כך שגם מבחינה מספרית וגם מיסוית כדאי לבקשת את ההטבה אצל הבעל.
סעיף 44 מדבר על מקרים בהם קרוב נטול יכולת נמצא במוסד אך לא מתייחס כלל למקרים בהם אדם זה מתגורר בבית של מבקש ההטבה. בעיקר מדובר בילדים.
את המענה לסוגיה זו נותן סעיף 45 לפקודת מס הכנסה המקנה 2 נקודות זיכוי עבור נטול יכולת (הנחה שנתית במס של 5,232 ש"ח).
להבדיל מסעיף 44 אשר ניתן להפעיל במספר מצומצם של מקרים, סעיף 45 נותן מענה למגוון הרבה יוצר רחב של בעיות. למשל: הורים לילדים שגרים בבית אך לומדים במסגרת חינוך מיוחד יהיו זכאים ל-2 נק' זיכוי עבור ילד נטול יכולת. במקרה של חינוך מיוחד מדובר מקרים בהם הילד נמצא גם בגן/בית ספר מיוחד וגם במקרה בו הילד לומד בבית ספר רגיל בכיתה מיוחדת/משולבת. מדובר לרוב בילדים עם הפרעות קשב וריכוז או הפרעות התנהגות הלומדים בכיתות קטנות בבתי ספר רגילים או בילדים כבדי שמיעה הלומדים בכיתות אקוסטיות.