פעמים רבות, כאשר אדם מבקש לפתוח עסק עצמאי אך יודע מראש כי לפחות בתקופה ראשונה לא יהיה לו מחזור עסקי גבוהה, הוא מבקש לפתוח תיק עוסק פטור לעניין מע"מ על מנת להימנע מניהול מערכת הנהלת חשבונות הכרוכה בהוצאה כספית וטרחת הדיווח השותף למס ערך מוסף.

כאן עולה השאלה האם כל בעל מקצוע רשאי להיות עוסק פטור?

תקנה 13 לתקנות מס ערך מוסף קובעת רשימה סגורה של בעלי מקצוע שאינם יכולים לפתוח תיק עוסק פטור אלה חייבים במורשה כבר מהתחלה.

להלן רשימת מקצועות:

אגרונום, אדריכל, בעל מעבדה כימית או רפואית, בעל בית ספר לרבות גן ילדים בפיקוח ובית ספר לספורט,בעל בית ספר לנהיגה,הנדסאי, וטרוינר, חוקר פרטי, טוען רבני, טכנאי, טכנאי שיניים, יועץ ארגוני, יועץ ניהול, יועץ מדעי, יועץ מס, כלכלן, מהנדס, מודד, מנהל חשבונות, מתורגמן, סוכן ביטוח, עורך דין, רואה חשבון , שמאי, רופא (כולל פיזיאוטרפיסט) רופא שיניים.

בחלק מהמקרים מדובר במה שמכונה "מקצועות חופשיים" וגם אם לא מדובר במקצועות הנושאות איתן אחריות אישית של בעל מקצוע כלפי התוצאות. בעלי כל אותם מקצועות גם אינם יכולים לפתוח חברה בערבון מוגבל (בע"מ) אשר תאפשר להם "להסתתר" מאחורי החברה במקרה של קובלנה משפטית של לקוח לא מרוצה אלה רק כחברה בערבון בלתי מוגבל (בעב"מ).

יחד עם זאת ניתן לציין כי במקרים מסויימים נוהג מס ערך מוסף לחרוג מכללי התחנה. למשל, לפי לשון חוק טכנאי סאונד יהיה חייב לפתות תיק עוסק מורשה אך בשנים אחרונות מאפשר מס ערך מוסף לרשום אותם כבעלי סטטוס עוסק פטור.

הסיבה לכך היא שהתקנות שחוקקו בשנת 1976 לא שונו מאז. שוק המקצועות עבר שינוי מהותי בשנים אלה ומנהלי תחנות מע"מ מבינים כי לא ניתן להיצמד בעדיקות ללשון התקנות ויש להפעיל שיקול דעת.

לסיכום ניתן לומר, כאשר אדם מבקש לפתוח תיק עוסק ומעוניין להתחיל לרשימה סגורה ובמידה וכן, האם שינוי סיווג לא מהותי יכול להוציא אותו מרשימה זו.

על מנת לבצע את הבדיקה על הצד הטוב ביותר, מומלץ לפנות למייצג מוסמך שהוא יועץ מס או רואה חשבון.